רפלקציה אישית
בעבודה, היה לי מאוד חשוב לעסוק בנושא שאני באמת אוהבת ומתעניית בו, אני יודעת שכאשר אני עוסקת וחוקרת על נושא שמאוד קרוב אליי ביוםיום ונושא שמעסיק אותי כל הזמן, אני אשקיע בעזרת כל מאמציי שאגיע לתוצאות סופיות בעלות המסר אותו רציתי להעביר לאורך כל העבודה ולמרות שהיו המון התלבטויות לגבי הנושא שאני הולכת לבחור, אני שמחה שבחרתי בנושא הזה.
לאורך כל חיי, הייתי עסוקה בלהסתיר את הגוף שלי כי ככה מקובל בכפר עד שבאיזשהו שלב ההסתרה בגלל החברה הפכה להיות הסתרה בגלל בושה שחשתי בגוף של עצמי. כאשר הסביבה לחצה עליי גם אם זה באופן לא ישיר, לא להראות את הגוף שלי בכדי לא להיראות "זולה" התחלתי להאמין לזה שאם אני מראה קצת בטן אז זה אומר עליי משהו, והפחד הזה הוביל אותי לשנאת הגוף העצמי שלי שמשרת אותי כל יום, במשך כל היום. ולא ידעתי איך להכיל אותו, דבר שגרם לי להרבה בעיות קבלה עצמית.
בשנים האחרונות התחלתי יותר לחקור ולהתעניין בנושא הזה שנקרא הגוף הנשי, ולאט לאט התחלתי לנסות לאהוב את שלי שלמדתי להסתיר כל חיי.
אני מאוד שמחה שבחרתי בנושא הזה כי לגדול כבת, כנערה אומר שאת צריכה ללכת לפי חוקי חברה מסויימים שלא סולחים לך אם את חורגת מהם יכול להוביל להרס עצמי ושנאה עצמית שגורם לך לשאול המון שאלות כמו למה אני אישה? למה אני חיה בגוף הזה שאני לא אוהבת? אם החברה כלכך ביקורתית לגבי הגוף שלי אז אני גם צריכה?
בעבודה שלי רציתי להוכיח לעצמי, ולצופה בה כי התשובה לכל השאלות האלה, צריכה להיות שונה מזו שעולה לי לראש כיום. אני צריכה להגיד איזה כיף שאני אישה, אני חיה בגוף הנהדר הזה שמשרת אותי, ולא. אני ממש לא צריכה להיות ביקורתית לגבי הגוף שלי, גם אם החברה כן.
אני מרוצה מאוד מהעבודה הסופית שלי, אני חושבת שכל תמונה חודרנית ואינטימית שצילמתי מעבירות מסר אחד וחשוב והוא: את אישה, אל תתביישי בעצמך, לעולם.
למרות כי בהתחלה המטרה שלי הייתה לצלם ערום מלא, תוך קלאוז אפים של חלקי גוף נשיים, ערומים, לא הצלחתי למצוא דמויות שהרשו לי לצלם אותם ערומות, דבר שגרם לי לחשוב המון על אם כדאי לי לשנות את הנושא שלי, כי בסופו של דבר אם אינ מצלמת גוף, איך אצלם אותו ללא ערום מלא? אך אני גאה בעצמי שלא וויתרתי והמשכתי לצלם גם עם הלבשה תחתונה, כי אני מאמינה שהתמונות הסופיות מעבירות את אותו המסר שכבר דיברתי עליו ומציגות את הגוף הנשי בדיוק כמו שצריך, גם ללא הערום המלא.
למרות שהייתי אמורה לצלם את התמונות חוץ בטבע, בסופו של דבר השתמשתי בסטודיו עם תאורה טבעית, דבר שאיכזב אותי מעט.
אני מקווה שכל אישה שרואה את הפרוייקט שלי ולא מסופקת מעצמה, שתדע שהגוף שלה זה המקדש הקדוש שלה ואף אחד לא יכול להתערב לה בזה. וכל מי שלא אישה, אני מקווה שכשהוא רואה את הפרוייקט שלי, הוא ישנה את הגישה השובניסטית שיש לנו בחברה הזאת ולהתחיל להעריך את הגוף הנשי לא רק בקטע מיני.