מאז שהתחלתי להתעניין באומנות, תמיד מצאתי את עצמי נמשכת לצילומי נשים בכל הסגנונות. אבל דבר אחד שהכי דיבר אליי היה צילומי הערום. כאשר אתה גר במקום שכופה עליך להסתיר את הגוף שלך, נוצרת איזושהי "משיכה" לא רצונית למה שאסור. תמיד הרגשתי שאני רוצה לצלם את הגוף הנשי-להראות אותו- להשוויץ בו ולהבליט את יופיו.

פרויקט הגמר שלי הינו עוסק בנושא של גוף האישה. בפרויקט זה אני אצלם נשים בסטודיו, בצילום קלוז- אפ לחלקי הגוף הרבים, והן בחוץ-בטבע, תוך אשר אני עומדת מרחוק וצבע גופם בולט באמצע. צילום לונג שוט של אדם כחלק מהטבע.

ביום יום אני מאוד עסוקה ב"לקחת" חלקים מסוימים בגוף שלי ולבחון אותם ולנסות לחבק כל חלק וחלק. בתקופה זו בה אנו מצלמים עצמנו ללא סוף  במדיות החברתיות, כל אישה ונערה מתעסקת בביקורת עצמית על גופה ולא לוקחת את הזמן בשביל להעריך את עצמה. להעריך את גופה. 

בעבודתי זו אסקור את האופן בו גוף האישה מוצג בתקשורת ובאמנות וכיצד ייצוג זה משפיע על תפיסות הגוף הנשי. אחקור שתי צלמות אשר מצלמות את גוף האישה carla van de puttelaar ו- Tamara Dean שתי צלמות שמצלמות בסגנון אותו אני רוצה לצלם, האחת מצלמת תקריבים של גוף האישה בסטודיו בעוד שהשניה מצלמת את הגוף כמתאחד עם הנוף. שתיהן מציגות את גוף האישה בסגנונות שונים שברצוני לשלב בעבודתי זו.